עו''ד סימון היקר.קראתי את פרשנותך לפס''ד חמאייסי בשלום בנצרת.קטונתי מלהתוכח הן עם השופט צרפתי והן איתך, מה עוד שדעתי שהשופט צדק כי נגרם בהלכת לאה צרי עוול לבעלי מגרשים ריקים.אבל אליה וקוץ בה, השופטת דורנר בפירוש אינה מתייחסת בפסק דינה למקרה הספציפי שעמד בפניה.כל פרשנותה את סעיף 19(1),לטעמה, הינה כללית והיא קובעת כלהלן ולא באוביטר "מטרת הפטור היא לאפשר לאדם להגדיל את דירת מגוריו.."ו "תכלית הסעיף אינה להעשיר את הזוכה בהטבה על-חשבון רווחת קהילתו, אלא אך לאפשר לו להרחיב את ביתו.."ומופיעות עוד אמרות כנ''ל.מנוסח הסעיף ניתן לדעתי לראות כי נפלה שגגה בהלכה זו: "בניה או הרחבה של דירת מגורים..."השופטת רואה ב"בניה" בנית דירה תחת זו שנסתרה ואני חושב: בניה חדשה של דירה שתשמש למגורי המחזיק או קרובו. על כך עמדתי במאמר ב"גלובס" בראשית 2005 ,אבל לצערי ולדעתי למרות זאת , ההלכה שנקבעה הינה הרחבת דירה קיימת בלבד וראה דבריה: "ותתי הסעיפים הולכים יחדיו. הנוסח המקורי, "ששימשו", כמו גם הנוסח הנוכחי, "שישמשו", נופלים שניהם בגדר דרישות הסעיף, תוך שהנוסח המקורי מכוון לתנאי הראשון לקבלת הפטור – תנאי העוסק בעבר, באופי המגורים עובר לבניה או להרחבה – והוא שיהא מדובר בדירה צרה ששימשה, עובר לפטור, למגורי האדם, אותה מרחיב הוא לצורך הגדלת תחום מחייתו; ואילו הנוסח הנוכחי מכוון לתנאי השני בסעיף – המכוון לשימוש העתידי במגורים – והוא שישמשו לצורך מגורי המחזיק או לצורך מגורי קרובו שגר בדירתו."