ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    0 תגובות לכתבות מאז : 27/2/2024
גרסת הדפסה

גלעד שליט - התקדים ההיסטורי

מן הראוי שמנהיגינו ילמדו מההיסטוריה את הדרך הנכונה לטפל במשבר דומה לבעיית שחרור גלעד שליט, בו שתי ישויות מדיניות הסתכסכו בעניין אזרח יחיד. כך ניתן היה להגיע לפתרון וגם להימנע מהתבזות מתמשכת של המדינה

מאת: ד"ר אמנון  טליתמן,  

7/7/2009

סיומה של פרשת גלעד שליט הוא אינטרס לאומי. מעבר לאספקט הפרטי וההומני של השבוי ומקורביו, מדינת ישראל נמצאת זה שלוש שנים במצב בלתי נסבל בו היא מאפשרת להורידה על ברכיה, תוך כישלונות חוזרים ונשנים להביא לשחרורו, באמצעות פעילות רעשנית נבובה ושתדלנות בכיינית בינלאומית. זו מאפשרת לכל פוליטיקאי בעולם להופיע כהומניסט דגול בזכות כמה מלים למען עניין שליט.

כל זה נעשה לקול מצהלות ארגון טרור שאינו מהסס להתאכזר גם לבני עמו, ארגון המונע משבוי את מה שאפילו שבויי גרמניה הנאצית קיבלו, קרי ביקורי הצלב האדום, חבילות וקשרי דואר עם משפחותיהם.

עתה, עם התפטרות של ממונה נוסף על מטה הטפול בעניינו של שליט, נראה כי צפויה גרירת רגליים נוספת ועליה נוספת במחיר שחרורו.

גם אם הקיפאון הנוכחי במשא ומתן אינו אלא הסחת דעת מהסכם יתרקם, הרי שהטפול בעניין עד כה הסב נזק רב.

יש ויכוחים מרים בתוך הממשל אצלנו, גם הציבור חלוק בדעותיו וכולנו עוסקים בחישובי חשבונאות מקאבריים של כמה שבויים המוחזקים אצלנו הוא "שווה", נוקבים במספרים, מתמקחים עם עצמם, מחליפים דעות, מעוררים מחלוקות אידיאולוגיות עבשות, גם אלו שאינן ממין העניין, מקיימים עצרות שטיבן אינו ברור, בתי הספר מכסים קירות בפוסטרים וסיסמאות, סטיקרים נעוצים בכל מקום, המופנים כמובן לעצמנו.

כל עסקן משרבב לנאומיו את הקלישאה החבוטה על "נחזיר את גלעד", ומקושש מעט תרועות לעצמו, הכל ללא תוצאות.

חלק מהויכוח הפנימי הוא על הצורך או הנזק שבפעילויות האלה. גם דבר זה אינו מוסיף לנו כבוד ורק מעצים מחלוקות ועלבונות הדדיים.

מן הראוי להביא לידיעת מקבלי ההחלטות שלנו דוגמא היסטורית מאמצע המאה ה-19. מדינה הושיטה עזרה לאזרח יחיד מתוך הכרה בכך שאותו אזרח מייצג את האומה כולה ומתוך הכרה בצורך להגן על תדמיתה של המדינה.

בשנת 1847 אירע דבר ביוון. אספסוף השתולל באתונה ובתוך כך הרס ובזז את כל רכושו של אחד דון פציפיקו. הוא היה סוחר ממוצא פורטוגלי ואף כיהן פעמיים כקונסול מטעם פורטוגל ביוון וגם במרוקו.

העניין הוא שבהיותו יליד גיברלטר המניפה את דגל בריטניה, הוא נחשב לנתין בריטי.

דון פציפיקו פנה לממשלה ביוון בדרישה לפיצוי עקב נזקיו קשים במהומות וסורב. בצר לו הוא פנה לממשלה הבריטית ומשרד החוץ טיפל בקובלנתו. שר החוץ היה לורד פלמרסטון, שפתח במגעים עם הממשלה באתונה בדרישה לפצות כראוי את נתין הממלכה. בהמשך גם הציג בפני יוון אולטימטום תקיף.

לורד פלמרסטון



עם החרפת המשבר בין המדינות, הוא נאם בפרלמנט והסביר את עיקשותו בכך שהגנה על כל אזרח בכל מקום בו הוא נמצא כמוה כהגנה על בריטניה עצמה.

הוא ציטט את האימרה הרומית "אזרח רומי הנני", Civis Romanus sum כשהכוונה בהצהרה זו היא "אני מוגן!"

בהמשך שיגר פלמרסטון שייטת ספינות מלחמה שהטילה מצור על חופי יוון. לאחר מספר שבועות נכנעה יוון והכירה בזכותו של דון פציפיקו לפיצויים.

ספינת תותחים מהתקופה


האירוע ושיגור הצי, מה שהיה שיאו של מה שנקרא מאז "פרשת דון פציפיקו" גרר גינוי לשר החוץ בבית הלורדים. גם אירופה זעמה על המבצע המלחמתי שכונה לגנאי "דיפלומטיה של ספינת תותחים", מונח שגור עד ימינו אלה להתנהגות כוחנית ביחסים בינלאומיים.

עיקר הסכסוך דיפלומטי התגלע בין בריטניה לצרפת ורוסיה, שיחד אתן היא החזיקה בפרוטקטורט על יוון. יוון הייתה שטח חסות של שלוש המדינות היות ועדיין לא זכתה בעצמאות מלאה.

אחרי נאום ההגנה המפורסם של לורד פלמרסטון על החלטתו בפרלמנט, בטענה שפעל למען אזרח בריטי ומדינתו, ביטל הפרלמנט את הגינוי. פלמרסטון צבר פופולאריות עצומה ובהמשך אף כיהן פעמיים כראש ממשלה.

לורד פלמרסטון נואם בפרלמנט



אמנם אין במקרה של שליט אופציה צבאית, אך קבלת החלטה סופית וביצועה המהיר אם פרוץ המשבר היו חוסכים מאתנו התבזות וכשלון ואולי מביאה תוצאות.

אפשר היה להודיע שלא נסכים יותר אף פעם לסחטנות ללא גבול אלא למשא ומתן בגבולות הסביר. אפשר היה להסכים לדרישה שהועלתה אז ולהחזיר מהר את שליט.

לחילופין, אפשר היה גם להחריש, להמתין ולהניח לצד השני להתפתל בנסיונות להפיק משהו מהשלל שבידיו.

אנדרטה לפלמרסטון בווסטמינסטר



אם היינו נוקטים באחת משתי דרכים אלה, אפשר כי שליט היה כבר יושב לבטח בביתו. כמדינה, לא היינו אוכלים דגים סרוחים, סופגים מלקות ואולי גם מגורשים מהעיר.

פרט קטן נוסף לסיום: בריטניה חימשה ספינות תותחים והפליגה נחושה לפעולה כדי להגן על נתין שלה שסימל את ריבונותה ותדמיתה. שמו המלא של אותו נתין היה דון דויד פציפיקו. יהודי.


נביא כאן גלריה זעירה של יצירות אמנות מימי הביניים ועד הבארוק, המתארות מעמד חשוב מהברית החדשה, מעמד של שחרור אדם כלוא, "הקדוש פטרוס משוחרר מבית האסורים בידי מלאך."

כותרת עמוד מפוסל מתחילת האלף הראשון בקתדרלת סן-לזר באוטאן, בורגונדי



המעמד של פטרוס והמלאך באיקונה סלאבית נאיבית, אף היא מימי הביניים, הנחושתיים שפורקו לרגליהם


תבליט בעומק בינוני עם מיחבר של תמונה, מאת לוקה דלה-רוביה, המקיף את כל מעמד השחרור, כולל החיילים הרומיים שהופלה עליהם תנומה




ציור פרסקו בפירנצה מאת פיליפינו ליפי שכולו יופי מעודן ושלווה תמימה ובטחון של הדמויות בהצלחת השחרור.




ציורו של קאראצ'ולו, עם כוריאוגרפיה המרמזת בלבד על אירוע היציאה לחופשי מתחילת המאה ה-17



תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>
  1. מסע מן הכורסא   מאת: מ.צ    9/7/2009
  2. באמת נפלא   מאת: ערן    9/7/2009
  3. great Article   מאת: dalia    13/7/2009









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן