מבלי להקל ראש במסורת נפלאה זו, מאז פירסם דרווין את ספרו מוצא המינים, חלו התפתחויות חשובות בחקר מוצא האדם, וברשימה קצרה זו אביא מספר קישורים לכתבות העוסקות בסוגיה מסקרנת זו.

בטרם אעיר עליי את זעמם של המאמינים, כי האדם נברא ביום השישי, אעיר מספר הערות.

א. דרווין מעולם לא כתב, כי מוצא האדם הוא מהקוף, וגרסה זו היא גרסתם של נוצרים מתנגדי דרווין, שרובם לא קרא את ספרו. אמונתם העיוורת הביאה למשפט הקופים המפורסם, שבו נוהל משפט נגד מורה שלימד את תורת דרווין בבית הספר. משפט הקופים זכה לסרט.

ב. למיטב ידיעתי, הכנסיה הקתולית עדיין מחרימה את דרווין ותורתו, כשם שהתנגדה לגלילאו גלילי, שאמר שכדור הארץ נע מסביב לשמש, ואינו מרכז העולם.

ג. אמונה באלהים היא צורך אנושי, ואולי זה מותר האדם מן החיה, אבל לפני שניקח את זכויות היוצרים על המיתולוגיה שלנו, ראוי שנקרא את המיתולוגיה הראשונה שנכתבה בידי השומרים sumerian mythology אודותיה כתב שמואל נח קרמר בשנת 1944.

אז אחרי שנשוב ונקרא באהבה את פרק א' בספר בראשית ואת סיפור גן העדן, נקרא את סיפורה של "אידה", האם הקדומה שלנו, ואת סיפורה של "ארדי" האם המשותפת לנו ולשימפנזה, אבל נפתח ונקרא מעט על "שבט האדם".

ואסיים בציטוט של פרופ' אליה ליבוביץ: "אם אנשים רוצים להאמין שיש ישות תבונית שתיכננה את העולם וזה מאפשר להם לישון יותר טוב בלילה – שיאמינו בזה."