ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    1 תגובות לכתבות מאז : 22/6/2017
גרסת הדפסה

הגולם קם על יוצרו - בית המשפט חייב את עיריית תל אביב לשלם פיצויים לעורכת דין שהוטל עיקול על חשבון הבנק שלה

גבייה מנהלית היא הפרה חמורה של זכויות הפרט שנקבעו בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו

מאת: ד"ר הנריק  רוסטוביץ, עו"ד  

23/8/2016

מעשה שהיה כך היה

עיריית תל אביב הטילה עיקול מנהלי על חשבון הבנק של עורכת דין בגין חוב ארנונה של 1,612 ש"ח. עורכת הדין הגישה תביעת נזיקין נגד העירייה בגין עוולה לפי חוק איסור לשון הרע, ותבעה פיצוי של 100,000 ש"ח. העירייה טענה, כי הטלת עיקול אינו פוגע בשמו הטוב של אדם, כי הפרסום הוא פרסום מותר, כי יש אמת הפרסום, וכי פעלה בתום לב.

פסיקת בית המשפט

בית המשפט, השופטת כוכבה לוי, פסק, כי הטלת עיקול על חשבון בנק של אדם היא פגיעה בשמו הטוב. די בכך שעצם הטלת העיקול נודעה לפקידי הבנק שבו מתנהל החשבון, ומציגה את מי שהוטל עיקול על חשבונו, כאדם המשתמט מתשלום חובותיו.

השופטת כוכבה לוי

אין מקום להחיל את הגנת תום הלב כאשר רשות ציבורית פועלת בניגוד לדין ובניגוד לחובות המוגברות המוטלות עליה, בתוקף מעמדה ובנסיבות בהן נקיטת משנה זהירות בשים לב לפגיעה הצפויה הכרוכה בפגיעה בקניינו של אדם ללא כל הצדקה הייתה יכולה למנוע את הפגיעה.

העירייה חויבה לשלם פיצויים בסך של 8,500 ש"ח והוצאות משפט בסך של 4,680 ש"ח.

גבייה מנהלית נוגדת את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו

פקודת המסים (גביה) מסמיכה את המדינה, את הרשויות המקומיות וכן גופים נוספים שנקבעו לגבות חובות של אזרחים ותאגידים מבלי להיזקק לבית המשפט ולהוצאה לפועל. הליכים אלה מכונים "גבייה מנהלית". על חקיקה מנדטורית זו נמתחה ביקורת נוקבת של בית המשפט העליון, ולא אביא כאן ציטוטים ומובאות.

על פי הפקודה, ניתן להקנות לכל פקיד חסר השכלה משפטית סמכויות שיש לשופט - להטיל עיקול על רכושו של כל אדם, שרשום במערכת כמי שחייב כסף לאותה רשות. אבל הבדל זה אינו ההבדל היחיד.

השופט מקיים דיון משפטי, שומע את הגנתו של הנתבע, מפעיל שיקול דעת, מקבל החלטה מושכלת המסתמכת על השכלתו המשפטית ועל ניסיונו, חורץ הדין בדבר חבותו או אי חבותו של הנתבע, ומחליט אם להטיל עיקול אם לאו.

הפקיד שקיבל הסמכה להטיל עיקולים, אינו נזקק לשמוע את הגנתו של החייב, אינו מפעיל שיקול דעת, אינו מקבל החלטה מושכלת - וממילא הוא אינו יכול לקבל החלטה מושכלת משום שאין לו השכלה משפטית וניסיון, אינו חורץ את הדין בדבר חבותו או אי חבותו של החייב לכאורה, ומחליט להטיל עיקול על סמך הרישום בפנקסי הרשות.

אבל האמת היא הרבה יותר חמורה. הפקיד אינו מחליט ולא כלום. המחשב של הרשות מתוכנת לקבל "החלטות", והוא מטיל את העיקול. כאשר במחשב של הרשות רשום חוב של אדם או של תאגיד - שולח המחשב לחייב בדואר ישראל התראה המתיימרת להיות חתומה בידי הפקיד המוסמך, ואם החוב אינו נפרע - מטיל המחשב עשרות עיקולים מקוונים על חשבונות הבנק וקופות הגמל.

הגולם קם על יוצרו. המחוקק המנדטורי התכוון להקנות לפקידי האוצר סמכות להטיל עיקול על רכושו של מי שלא שילם מסים. המחוקק הישראלי העניק למחשב סמכות להטיל עשרות עיקולים בבת אחת על רכושו של אדם בכל המוסדות הפיננסיים בישראל.

כיצד ראוי לפסוק פיצויים למי שנפגע שלא כדין

שופטי ישראל, רחמנים בני רחמנים, ידם רועדת כשהם באים לפסוק פיצויים לאזרח שנפגע מעיקול לא חוקי שהוטל על ידי המחשב-הגולם. אגלי זיעה ניגרים על מצחם לנוכח הפגיעה הצפויה ב"קופת הציבור". הם, השופטים, בניגוד למחשב-הגולם, מפעילים שיקול דעת, וכך יפה וכך נאה.

על שיקול דעת זה באתי לכתוב חיבור זה, ובפי רק נימוק אחד. כאשר המחשב-הגולם מטיל עיקול לא חוקי, ופוגע בזכויות הפרט, ראוי לפצות את האזרח שנפגע בפיצוי המרבי שנקבע בחוק איסור לשון הרע. ריבוי פסיקות כאלה יביא לריבוי תביעות של אזרחים שנפגעו, וכאשר "קופת הציבור" תספוג פגיעה קשה, פעם אחר פעם, יתכנתו את המחשב-הגולם באופן שיקטין את הטעויות ואת הפגיעה השיטתית בזכויות הפרט של תושבי המדינה, ויצא הפסדם בשכרם.

________

ת"א 25256-11-14 א.ג.ר. נגד עירית תל-אביב-יפו, בית משפט השלום תל אביב יפו, השופטת כוכבה לוי, 27.7.2016

המחבר הוא פרקליט, ומבחר ספר בנושא הגבייה המנהלית


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן