ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    0 תגובות לכתבות מאז : 23/10/2019
גרסת הדפסה

עת"מ 1073/04

מכללת סכנין 2000 נגד מועצה מקומית משהד


20/9/2004

עת"מ 1073/04

מכללת סכנין 2000

נגד

מועצה מקומית משהד

בית משפט לעניינים מינהליים בנצרת

בפני כב' השופט אברהם אברהם

פסק דין

 

עיסוקה של העותרת בניהול מוסדות חינוך למיניהם. במסגרת עיסוקה זה היא הקימה ומנהלת בתי ספר וגני ילדים במקומות שונים ברחבי המדינה. בתוך אלה הקימה העותרת בית ספר תיכון וגני ילדים בישוב משהד, והיא מפעילה אותם החל מחודש ספטמבר 2000. עד שנת 2003 ועד בכלל נהנתה העותרת מפטור מארנונה אצל המשיבה, פטור שנסמך - לטענתה - על חקיקה כלשהי (ועליה בהמשך) הפוטרת מוסדות חינוך מתשלום ארנונה, ועל הסכם עם המשיבה, שהסכימה ליתן לה את הפטור.

כעולה מן העתירה, ביום 11.02.2004 הופתעה העותרת להיווכח, כי המשיבה הטילה עיקול על נכסיה בשל חיובה בארנונה. לאחר שהגישה השגה וטענה לפטור – בוטל העיקול, אלא שהמשיבה שבה ועיקלה נכסים של העותרת ביום 03.05.2004, עיקול שהמשיבה ביטלתהו ביום 06.05.2004. העיקול קם לתחיה בשלישית ביום 16.06.2004, ובעקבות הטלתו פנתה העותרת בעתירה זו שלפנינו, והיא טוענת לבטלותן של פעולות הגביה, שהרי היא פטורה מתשלום ארנונה. היא מבקשת, איפוא, להורות על ביטול העיקולים, ולהכריז כי היא זכאית לפטור מתשלום הארנונה.

העותרת הגישה את תשובתה לעתירה, והיא מתנגדת לה. היא טוענת, כי העותרת לא קיימה אחר תנאי אחד מן התנאים שקובע הדין לשם קבלת הפטור, וכיוון שכך – אין היא זכאית לו. בתשובת המשיבה לא מצאנו כל התייחסות להתחייבותה (הנטענת) שבהסכם עם העותרת ליתן לאחרונה פטור מארנונה.

אם נניח להסכם בין בעלי הדין כי אז נוכל לאמר, כי התנגדותה של המשיבה לפטור נשענת על פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938 ('הפקודה'), שבסעיף 4 שבו קובע לאמור:

"4. למרות כל האמור בפקודת העיריות, 1934 –

(א) ארנונה כללית לא תחול על כל בניין או קרקע תפושה אשר: - ...

(IV) הבעלות והחזקה עליהם הן של מוסד חינוך, בתנאי שהבניין או הקרקע התפוסה משמשים לאותו מוסד חינוך:-

(א) כגן ילדים, בית ספר ...

...

בתנאי כי לא יפטרו ממס כל בנין או קרקע תפוסה שהבעלות עליהם היא בידי ... מוסד חינוך, אם ... אותו מוסד חינוך משתמש[ים] בבניין או בקרקע התפוסה לאיזה צורך שתכליתו הפקת רווח כספי".

סעיף זה של הפקודה מעמיד, איפוא, תנאים מתנאים שונים לקבלת פטור מארנונה. טענתה של המשיבה מתמקדת, כאמור, בהעדרו של אחד מהם, ועניינו הדרישה, כי המבנה המדובר יהא בבעלותו/חזקתו של "מוסד חינוך". ועל מנת שהעותרת תיראה "מוסד חינוך" כמובנו בחוק, עליה לילך בדרך שהיתווה סעיף 14 לפקודה לאמור:-

"כל שאלה באם ... איזה מוסד הוא מוסד חינוך, יחליט בה הממונה על המחוז שבו נמצא הנכס אשר ביחס אליו נתבעים הפטורין על ידי ... אותו מוסד חינוך".

ואמנם, על מנת שגוף פלוני ייראה "מוסד חינוך" – עליו לקבל את אישורו של הממונה על המחוז לכך. והעותרת מסכימה לדברים אלה, אלא שלטעמה היא מקיימת אחר התנאי, משמע קיבלה אישור מאת הממונה, המאשר כי היא "מוסך חינוך" כמשמעו בפקודה, אישור אותו היא צירפה לעתירתה.

המשיבה טוענת, בתשובה לטענה זו של העותרת, כי האישור הנ"ל אינו עונה על הדרישה שבפקודה, כיון שהוא הופנה לעיריית סכנין ולא אליה, והוא מתיחס למוסד חינוך המתנהל בסכנין, ולא למוסדות המתנהלים במשהד על ידי העותרת. לטעמה – על העותרת לפנות לממונה על מנת שיאשר את דבר היותה "מוסד חינוך", כשהוא רואה לנגד עיניו את המוסדות המתנהלים במשהד, ולא בסכנין.

זוהי, אם כך, המחלוקת בין הניצים, ובמחלוקת זו – דעתי כדעת העותרת. סעיף 4(א)(IV) לפקודה מתנה את מתן הפטור מארנונה למי שניתן לראותו "מוסד חינוך", כשהקביעה אם גוף פלוני הוא מוסד חינוך נתונה להחלטתו של הממונה על המחוז בו מצוי הנכס. אישור זה אינו מופנה לנכס שבו מתנהלת הפעילות החינוכית, כי אם לגוף המנהל את המוסד. ואם הממונה על המחוז בצפון אישר (ועל כך אין מחלוקת), כי העותרת מהווה "מוסד חינוך" כמשמעו בסעיף 4 לפקודה, כי אז מתייקם התנאי למתן הפטור, גם אם האישור ניתן בשעתו לעותרת, בעת שביקשה לקבל פטור מארנונה על בית ספר אותו היא מנהלת בעיר סכנין (שבאותו מחוז).

פועל יוצא מן האמור עד כה – משהחליט הממונה על המחוז, כי העותרת היא "מוסד חינוך" כמשמעו בסעיף 4 לפקודה, ומשאין חולק, כי נתקיימו שאר תנאים הצריכים למתן הפטור, כי אז זכאית העותרת לפטור מארנונה.

בשולי תשובתה טענה המשיבה, כי גם אם תתקבל עמדת העותרת לפטור מארנונה, כי אז צריך שיחול עליה התיקון שתוקנה הפקודה בשנת 2003, המטיל ארנונה, אם כי מופחתת, גם על מוסדות חינוך. ואמנם, סעיף 5ג שהוסף בתיקון לפקודה חל על העותרת, ולכן יש לחייבה בארנונה המופחתת, הכל כמצוות אותו סעיף שבפקודה.

בהקשר זה ראוי כי נציין, כי עתירת העותרת נתבססה, לצד זכותה לפטור מכוח הפקודה, גם על ההסכם שכרתה עם המשיבה, שבו הצהירה האחרונה (בסעיף 8 שבו), כי העותרת פטורה מתשלום ארנונה בתקופת ההסכם. לטעמי, בהצהרה זו של המשיבה אין כדי לפטור את העותרת מארנונה. החיוב בארנונה נקבע בדין, ואת ההצהרה בחוזה אין לראות כי אם הצהרה על מצב חוקי, שלפיו העותרת פטורה מארנונה (בשל היותה מוסד חינוכי). אין לראות את סעיף 8 זה לחוזה, בין לפי לשונו ובין לפי התכלית אותה הוא ביקש להשיג, משום התחייבות למתן פטור מארנונה, כי אם – כאמור – הצהרה על מצב חוקי קיים, שבעלי הדין סברו כי על פיו מוענק פטור מארנונה לעותרת.

סוף דבר, משמצאתי, כי העותרת קיימה אחר התנאים לקבלת פטור מארנונה כאמור בסעיף 4 לפקודה – כי אז היא זכאית לפטור זה, כפוף לאמור בסעיף 5ג' לאותה פקודה.

המשיבה תישא בהוצאות העותרת בסך 10,000 ₪.

ניתן היום ה' בתשרי, תשס"ה (20 בספטמבר 2004) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

אברהם אברהם, שופט


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן