ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    0 תגובות לכתבות מאז : 23/10/2019
גרסת הדפסה

א 14833/97

עיריית חיפה נגד קו שחר תעשיות טכסטיל (1987) בע"מ


3/10/2004

א 014833/97

עיריית חיפה

נגד

קו שחר תעשיות טכסטיל (1987) בע"מ

בית משפט השלום חיפה

כב' השופטת ר. למלשטריך-לטר

[3.10.2004]

פסק דין

1. עירית חיפה הגישה תביעתה זו בגין חוב ארנונה של הנתבעת. החוב הנטען הוא לתקופה שמיום 1.8.90 ועד ליום 31.5.92, בערך קרן של 14,520 ₪. הסכום המשוערך להיום עם ריבית עיריות מגיע לסך של 68,467 ₪. הנכס בגינו חל החיוב נמצא ברח הרצל 2 בחיפה.

2. התיק התנהל בפני שופט אחר והועבר אלי לשמיעת ההוכחות בלבד, הוכחות שנשמעו ביום 19.9.04.

3. טענת הנתבעת כנגד חיובה בתשלום ארנונה מתמצית בכך כי מעולם לא היה בחזקתה או בבעלותה של הנתבעת נכס מקרקעין הנמצא ברח' הרצל 2, חיפה. הנתבעת טוענת כי הפעילה את עסקה ברח' יפו 104 בחיפה, וכי במועד הרלוונטי לתביעה החזיקה בנכס חברת עלי תאנה בע"מ. (מתוך תצהיר רשות להתגונן ).

4. בשלב הסיכומים טען ב"כ הנתבעת לראשונה כי לא הוכח משלוח דרישות תשלום לנתבעת, טענה שלא הופיעה בכתבי הטענות ובתצהיר הנתבעת. בשל העובדה כי במהלך חקירת נציגת העיריה (עמ' 6 לפרטיכל) לא נטענה לענין זה טענת "שינוי חזית",ואף מנהל הנתבעת נשאל בענין זה בחקירתו הנגדית (עמ' 12 לפרטיכל) אדון גם בנושא זה בקצרה בהמשך.

5. הודעות לעיריה על שינוי מחזיק

5.1 פקודת העיריות [נוסח חדש] דנה בס' 325,326, בחובה בתשלום הארנונה ברכישת בעלות או חזקה בנכס ובחדילת בעלות או חזקה. וזה נוסחם של סעיפים אלו:

"325. הארנונה בחדילת בעלות או החזקה

חדל אדם ביום מן הימים להיות בעלם או מחזיקם של קרקע או של בנין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה, ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעיריה ולאחר מכן לא יהיה חייב בשיעורי- ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מסירת ההודעה.

326. הארנונה ברכישת בעלות או החזקה (תיקון: תשנ"ד)

נעשה אדם בעלו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו ארנונה, יהא חייב בכל שיעורי הארנונה המגיעים ממנו לאחר שנעשה בעל או מחזיק של הנכס, אלא שאם היתה כאן מכירה או העברה חייבים המוכר או המעביר או נציגיהם - ואם היתה כאן השכרה לתקופה של שנה או יותר חייבים המשכיר או נציגו - למסור לעיריה הודעה על העיסקה כאמור, ובה יפרשו שמו של הקונה, הנעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור, יהיו המוכר, המעביר או המשכיר חייבים בארנונה שהקונה, הנעבר או השוכר היו חייבים לשלמו ולא שילמו. בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונה."

5.2 העיריה מחזיקה בידיה שתי הודעות שהגיעו אליה. (נספח ג' ונספח ד' לתצהיר
ת/1). נספח ג' הוא מכתב, על נייר מכתבים של חברת קו שחר תעשיות טקסטיל 1987 בע"מ, היא הנתבעת בתביעה זו. בראש הדף מתנוסס הלוגו של החברה עם הכתובת רח' הרצל 2. המכתב נחזה להיות חתום על ידי
הנתבעת שכן בסופו מופיעה חותמת החברה ביחד עם חתימה. המכתב מופנה לאגף הארנונה והגביה בעירית חיפה ונאמר בו כי העיריה מתבקשת לרשום לפניה כי החל מיום 11.10.88 הנתבעת קבלה את חנות "עלי תאנה" אשר היתה ברח' הרצל בחיפה, והחנות תקרא "קו שחר טקסטיל 1987 הע"מ". עוד רשום שם כי מיום ההודעה קו שחר מתחייבת לשלם את תשלומי הארנונה. בשולי המכתב נרשם כי מצורף שיק שמספרו כך וכך, על סך של 2400 ₪.

נספח ד' הוא טופס ההודעה על שינוי דיירים. טופס זה נחזה להיות חתום על ידי חברת עלי תאנה בע"מ ועל ידי הנתבעת שכן מופיעה במקום המיועד לחתימה חותמת החברות וחתימה לידן. הטופס מודיע כי מיום 11.10.88 תהיה הדיירת במושכר קו שחר תעשיות בע"מ. ליד החברות נרשמו מספרי החברות הנכונים שלהן. טופס זה התקבל בעיריה במרץ 89, לפי חותמת העיריה שעל גביו.

5.3 מנהל הנתבעת טען כי לא הוא חתם על הודעות אלו, יחד עם זאת אישר בחקירתו כי שמש כמנהל החברה. (עמ' 12 לפרטיכל, וכן נסח רשם החברות, ת/5). טענה זו של מנהל הנתבעת איננה יכולה לעמוד כנגד המסמך ללא ראיות תומכות אחרות, מהנימוקים הבאים:

א. רצה מנהל הנתבעת לטעון כי אף אחד אחר בחברה לא היה רשאי לחתום בשם החברה על נספחים ג' ד' , (ס' 29 לתצהירו, נ/2) היה צריך להוכיח זאת במסמכי החברה. לא הובאה ראיה כזו.

ב. גם אם היתה מובאת ראיה כזו, עדין היה צריך מנהל הנתבעת להראות כי לא מדובר בחתימתו הוא. מסמכי המקור נמצאים בארכיון העיריה ולא בוערו. (עדות נציגת העיריה ,עמ' 6 לפרטיכל). מנהל הנתבעת יכול היה להעזר בחוות דעת גרפולוגית, אם טען שאין מדובר בחתימתו. לא הוגשה חוות דעת כזו.

ג. מנהל הנתבעת מעלה אפשרות בתצהירו כי החתימה על מסמכי החברה נספח ג' וד', התאפשרה כנראה לבעל מניות אחר בחברה, שהיה אותה שעה נציג חברת עלי תאנה בע"מ, החברה שישבה קודם לכן בנכס. (ס' 28,32 לתצהיר נ / 2 ).

ד. מנהל הנתבעת אישר בחקירתו הנגדית כי בחברה הנתבעת יש למר רונן חלילוב 49% מהון המניות. (עמ' 12 לפרטיכל). כך גם מלמד נסח רשם החברות, ת / 5.

ה. מנהל הנתבעת לא הוכיח כי חתם אחד אחר בשם החברה הנתבעת.

ו. גם אם נניח כי חתם בעל מניות אחר מטעם החברה הנתבעת, שהיה לו 49% מהון מניות החברה, כלפי העיריה יש לראות בכך הודעה מטעם החברה לכל דבר וענין, מהטעמים הבאים :

(1) הטוען לכך, שעל-פי מסמכי היסוד של החברה המנהל שחתם על הסכם, או על מסמך מחייב אחר לא היה מוסמך לעשות כן בחתימתו שלו , עליו ההוכחה, כי כך הוא הדבר. (ראה עא 92 / 1873 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' פנחס הספל נו (6) 529, עמוד 539). מי שנכשל בשל מחדל כזה ומבקש בשל אי-התאמה זאת לכפור בנפקותו של הסכם או מסמך, עליו הראיה, מה הן דרישות התקנות של החברה. לא הובאה כל ראיה כזו מטעם מנהל הנתבעת.

(2) ס' 105 לפקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג 1983, שהיה בתוקף ביום ההודעה קובע כי גם אם נעשתה הפעולה בחריגה מהרשאה, כל עוד העיריה לא ידעה על החריגה ולא היה עליה לדעת על החריגה – לא יבוטל תוקף הפעולה כלפי החברה.

(3) גם על כללי השליחות הנחזית ניתן להסתמך. מכח ס' 3 לחוק השליחות תשכ"ה 1965 , התנהגותו של שולח כלפי צד שלישי עשויה ליצור במשפט הרשאה של ממש ושליחות אמיתית, (עא 80 / 474 שמואל גרובר נ' תל-יוסף, קבוצת פועלים להתישבות שיתופית בע"מ לה (4) 45, ) . (ולא רק "שליחות נחזית" הבנויה על כללי ההשתק והמניעות). האפשרות שניתנה לחותם לעשות שימוש בחותמת החברה ודף רשמי של החברה, יש בהם ללמד על הקנית סמכות של החברה לחותם, כל עוד לא הוכח ההיפך.

ז. למותר לציין כי מנהל הנתבעת לא הראה כי לא הוא החותם על המסמך, ואם אחר חתם, לא הראה מיהו האחר, וכי אותו אחד לא היה מוסמך לחתום. לפיכך, עומדת בתוקפה הודעת הנתבעת לעיריה על כך שמיום 11.10.88 הנתבעת היא המחזיקה בנכס.

5.4 ראיה נוספת התומכת בכך כי הנתבעת אכן החזיקה בנכס, על אף הצהרת מנהלה השוללת זאת, הינו הסכם שנחתם בין הנתבעת לבין בן נון עודד ביום 22.9.89 ממנו עולה כי בעלת זכויות השכירות בנכס לאותו מועד הינה הנתבעת. (נספח ז' לת / 1 ).

5.5 ההודעה הבאה שנשלחה לעיריה על שינוי מחזיק בנכס נשוא הדיון היא מיום 10.3.96, והתייחסה לשינוי מחזיק בנכס רטרואקטיבית מחודש יוני 1992. (נ / 1, עדות נציגת העיריה עמ' 7 לפרטיכל).

5.6 בין ההודעה שהתייחסה לאוקטובר 88 לבין ההודעה משנת 96, לא באה כל הודעה אחרת לעיריה על שינוי מחזיק.

5.7 ס' 325 לפקודת העיריות קובע כי העיריה רשאית להשית ארנונה על נישום שחדל להחזיק בנכס כל עוד לא נמסרה מטעמו הודעה בכתב על הפסקת החזקה בנכס. על הרציונל שבסעיף זה כותב מר רוסטוביץ בספרו ארנונה עירונית, מהדורה רביעית עמ 302: "פקודת העיריות בקשה להקל על העיריה באיתור החייב הנכון והאמיתי במס, ולכן מטיל ס' 325 לפקודה חיוב בארנונה על מי שחדל מלהחזיק בנכס, כל עוד לא נמסרה מטעמו הודעה בכתב על הפסקת החזקה בנכס והריהו בבחינת מחזיק קונסטרוקטיבי. הוראת ס' 325 מאפשרת לרשות המקומית לשמור על רציפות מס גם כאשר נערכים חילופים תכופים של מחזיקים, המקשים לעקוב אחרי המחזיק שיש לחייבו בארנונה בכל עת."

5.8 ענין זה עוגן בפסקי דין רבים, כאשר כולם חוזרים על הרציונל שלא להכביד על הרשות יתר על המידה באיתור המחזיק או לחייבה לבדוק בשטח את כל הנכסים בכל עת, מטלה שאיננה ברת ביצוע. לכן, כענין של מדיניות מועבר הנטל אל האזרח, לדווח במקרה שחדל מלהחזיק בנכס.

5.9 אין מחלוקת כי הנתבעת לא שלחה הודעה על חדילת החזקה בנכס, ולו מכח זה עליה לשאת בתשלומי הארנונה בגין התקופה בתביעה זו.

6. האם התגורר בנכס נשוא הדיון שוכר אחר בתקופה הרלוונטית

6.1 בתצהיר בקשת רשות להתגונן שניתן ביום 4.9.97 טען מנהל הנתבעת כי במועד הרלוונטי לתביעה החזיקה בנכס חברת עלי תאנה בע"מ, וכי הנתבעת כלל לא החזיקה בנכס.

6.2 עיון בנסח רשם החברות לגבי החברה עלי תאנה בע"מ מלמד כי בעלי המניות שם בחלקים שווים הינם מר רונן חלילוב, וכן מר אריה כץ. (ת / 3 ).

6.3 בתצהיר משלים מיום 23.2.99 טען מנהל הנתבעת כי בנכס ישבו במועד הרלוונטי מר אריה כץ ומר עודד בן נון.

6.4 אריה כץ הינו מי שהחזיק ב- 50% מהון מניות החברה עלי תאנה בע"מ, ביחד עם חלילוב רונן - שהינו כידוע בעל המניות השותף של מנהל הנתבעת, בחברה הנתבעת.

המצאה של חוזה שכירות הזה רק ביום 23.2.99, על אף שכבר ביום 17.7.97 הוגשה התביעה, חוזה שניתן היה להשגה על ידי הנתבעת, יש בו משום התחכמות שלא בתום לב, שכן הומצא בחלוף ההתיישנות לגבי מרבית תקופת החוב. חובת תום הלב חלה גם על בעלי דין במסגרת ניהול ההליך המשפטי. במסגרת גילוי המסמכים בתיק המציאה הנתבעת לעיריה הסכם כתוב בכתב יד שנערך בין הנתבעת למר בן-נון ביום 22.9.89 ממנו עולה כי הנתבעת מעבירה את זכויות השכירות שלה בנכס למר בן נון, בכפוף לכך שיבוא על כך אישור הבעלים. (נספח ז לת / 1 , ס' 13 לתצהיר ת / 1). הסכם זה מלמד מפורשות כי בידי הנתבעת היו ידיעות על כך שלפחות תקופה מסוימת שכרה את הנכס, עובדות שסותרות את האמור בתצהיריה לרשות להתגונן, ולא הוסברו בו. הנתבעת לא ראתה את עצמה מחוייבת ליתן את מלוא הרקע העובדתי בשלב בקשת הרשות להתגונן, על אף שהיה בידיעתה.

6.5 הנתבעת המציאה הסכם שכירות הנחזה להיות מאוקטובר 89 בין הבעלים של הנכס מר מיכה ידלין לבין מר אריה כץ ועודד בן נון. בהסכם רשום כי תקופת ההסכם הינה עד ליום 7.10.90. (מכסה רק חודשיים מהתקופה הרלוונטית בתביעה זו). לשוכרים נתנה תקופת אופציה של שנתיים נוספות, שנה בכל פעם, ובלבד שיתנו על כך הודעה בכתב 75 יום לפני תום תקופת השכירות השוטפת. הודעות אופציה כאלו לא הומצאו.

6.6 הנתבעת המציאה מכתב של עו"ד טייך כי תקופת השכירות בנכס של אריה כץ ועודד בן נון היתה עד ליום 8.6.92. משקלו של מכתב זה בהיבט הראייתי אפסי, שכן עורך דין טייך לא זומן לעדות , לא הציג את מכתבו, לא ציין על מה הוא מסתמך , ולא התייצב לחקירה.

6.7 באורח פלא אף אחד מאלו שיכלו להעיד על החזקה של אחר במושכר במועד הרלוונטי לא נתבקשו על ידי הנתבעת ליתן תצהיר ואף לא זומנו לעדות.

הבעלים של הנכס – מר ידלין – על אף שהיה בר השגה (קוימה עימו שיחת טלפון ביום דיון ההוכחות) לא זומן להעיד מי היה השוכר שלו בתקופה הרלוונטית לתביעה.

גם מר אריה כץ – השוכר הרלוונטי כביכול- לא נתן תצהיר ולא זומן לעדות. מנהל הנתבעת אישר שיצר עימו קשר לראשונה מספר ימים לפני דיון ההוכחות , וזאת על אף שהתיק כבר התנהל בפני שופט אחר כ- 7 שנים. למרות שיצר עימו קשר, לא זומן מר כץ לעדות.

אין בפני כל אישור מאריה כץ או מעודד בן נון כי הם אכן היו השוכרים של הנכס נכון למועד התקופה הרלוונטית לדיון.

אם אכן העובדות כל כך פשוטות לדעת הנתבעת, ואחר ישב בנכס בתקופה הרלוונטית, מדוע לא ניתנה על כך הודעה לנתבעת בצרוף העובדות הרלוונטיות שהיו ברות השגה, מיד עם הגשת כתב ההגנה בתיק זה? מועד עדין לא חלפה תקופת ההתיישנות להגשת תביעה כנגד המחזיק הנטען?

6.8 מנהל הנתבעת מסר מיוזמתו מספר נתונים שאף הם מעיבים על טענתו כי זכויות השכירות בנכס היו לאחר בתקופה הרלוונטית.מנהל הנתבעת העיד כי במשך כ-10 שנים ספק סחורה לחב' עלי תאנה בע"מ, עד לשנת 1988, באמצעות חברה בשם קו שחר בע"מ. (תאגיד בבעלות מלאה של מנהל הנתבעת ת / 5). (עמ' 21 לתצהיר נ / 2 ). בשנת 1988 נקלעה עלי תאנה לקשיים כספיים, והיא נותרה חייבת כספים למנהל הנתבעת. לפיכך סוכם ביניהם כי עלי תאנה בע"מ תעביר את הפדיון היומי לחברה בשם קו שחר בע"מ (ס' 25 לתצהיר). על מנת להבטיח כי הפדיון יגיע ישר לידו של מנהל הנתבעת הוקמה החברה הנתבעת והופעלה וכבעל מניות בשיעור של 49% שמש בה אחד מבעלי המניות של עלי תאנה בע"מ. החברה הוציאה קבלות ללקוחות תמורת הפדיון, ועל קבלות אלו לא היה חותם מנהל הנתבעת. מנהל הנתבעת מאשר כי ההסדר כלל הבטחת זכויות שכירות כלפי בעל הנכס באופן"שאם ההסדר לא יקויים הנתבעת תהיה רשאית להורות לעלי תאנה לעזוב את הנכס". (ס' 30 לתצהיר נ / 2 ). מנהל הנתבעת אישר בחקירתו הנגדית כי היתה לו הזכות לפנות את עלי תאנה מהנכס, במסגרת ההסכם שהיה לו עם אריה כץ.

6.9 בפרטיכל ישיבה מיום 29.12.02 עמ' 5 אמר מנהל הנתבעת "...כל שני וחמישי(ם) באו מעקלים אז היינו חייבים להראות שחברה אחרת יושבת שם" בחקירתו הנגדית כאן ציין מנהל הנתבעת כי מדובר בטעות כתיבה בפרטיכל.

6.10 לסיכום פרק זה ניתן לאמר שהנתבעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להראות כי בתקופה הרלוונטית ישב בנכס מחזיק אחר. העובדה שהנתבעת לא מצאה לנכון לזמן לעדות אף אחד מהגורמים הרלוונטים על אף שהיו זמינים – מוחזקת לחובתה. המצאת מסמכים הנחזים להיות כמסמכי שכירות, רק לאחר חלוף ההתיישנות לגבי מרבית תקופת החוב, ומבלי שיש הצהרה פוזיטיבית של המחזיקים כי אכן שכרו את הנכס בתקופה הרלוונטית – על אף שאלו זמינים לעדות – לאו הגנה היא.

7. הודעה על חיוב בארנונה

7.1 נציגת התובעת העידה כי שלחה לנתבעת דרישות לתשלום ארנונה, במסגרתן חויבה הנתבעת בתשלום על פי חוק.

7.2 נציגת העיריה העידה כי ההודעות נשלחו לכתובת הנכס,. הפנקס הכולל תשלום ראשון ולכל השנה נשלח באמצע דצמבר ומדי חודשיים במהלך כל השנה נשלחת הודעת תשלום לחודשיים הבאים. לשאלה האם ההודעות נשלחו תחת השם עלי תאנה בע"מ השיבה נציגת העיריה כי מאוקטובר 88 רשומה בעיריה כמחזיקה קו שחר תעשיות טכסטיל 1987 בע"מ, והודעות הדרישה נשלחו על שם המחזיק. (עמ' 6 לפרטיכל).

7.3 החברה הנתבעת היתה רשומה כמחזיקה בנכס, תחת כתובת הנכס. הנתבעת לא טענה כי שלחה הודעה לעיריה על שינוי כתובת. נציגת העיריה העידה כי אם לא נמסר שהכתובת השתנתה, נשלחים המכתבים לכתובת הנכס.

7.4 גם אליבא דנתבעת הנכס היה פעיל בתקופה הרלוונטית. לפי עדות נציגת העיריה אף הועבר שיק תשלום באוגוסט 90 בסכום של 10,536 ₪, אך השיק לא כובד. (עמ' 5 לפרטיכל). מי שהעביר שיק לתשלום ארנונה , חזקה לכאורה שעשה זאת כנגד דרישות תשלום.

7.5 בנכס ישב לפי גרסת מנהל הנתבעת באותו זמן מי שהיו לו דין ודברים עימו לגבי תשלום חוב. אין זה סביר שכל הודעות הדרישה של העיריה שנשלחו במהלך תקופה של כ-17 חודשים לא הגיעו לידיעת הנתבעת.

7.6 טענת מנהל הנתבעת כי לא קבל את הודעות הדרישה הינה טענה סתמית, הנשמעת כעדות בעל דין יחידה, וללא כל תמיכה ראייתית או תמיכה מהגיון הנסיבות. עוד אציין כי התנהגות מנהל הנתבעת במהלך תיק זה כפי שעולה מהנתונים, גם איננה מרשימה במהימנותה.

7.7 מכל מקום, גם אם לא ידע מנהל הנתבעת על דרישת החוב ממנו , דבר שאיננו סביר, ידע על כך במועד הגשת כתב התביעה. משלוח הודעת שומה לנישום כנראה שאיננה תנאי בלעדיו אין לעצם חבותו בתשלום המס, שכן החיוב נוצר מכח החוק ולא מכוחה של הודעת הדרישה. (ראה המר' 323/67 סיבי דימונה בע"מ נ. מועצה מקומית דימונה פ"מ נז עמ' 340, אך ראה ע.א. 239/52 מנפרד להמן נ. המועצה המקומית יוקנעם פ"ד ט' עמ' 743, לעומת ע.א 267/68 יחיאל עוזרי נ. עירית ראשון לציון, פ"ד כב 2, עמ' 711. שם נידונה דרישת ההודעה לגבי חיוב במס עסקים אך ההקבלה מתבקשת לענייננו).

8. לסיכום

8.1 הנתבעת החזיקה במושכר מיום 11.10.88 לפי הודעה שנתנה לעיריה.

8.2 הנתבעת לא נתנה כל הודעה של חדילה מהחזקה.

8.3 הנתבעת לא הרימה את הנטל להראות כי במועד הרלוונטי לתביעה החזיק בנכס דייר אחר.

8.4 בנסיבות אלו חייבת הנתבעת בתשלום חוב הארנונה.

8.5 הנתבעת תשלם לתובעת הסך של 68,467 ₪ . כמו כן תשא בשכ"ט ב"כ התובעת בסך של 10,000 ₪+ מ.ע.מ, וכן בתשלום סכום האגרה.

8.6 התשלום בתוך 30 יום מהיום.

8.7 המזכירות תעביר העתק פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום י"ח בתשרי, תשס"ה (3 באוקטובר 2004) בהעדר הצדדים.

ר. למלשטריך-לטר, שופטת


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>
  1. ענין מסירת הודעה לעריה פס"ד   מאת: שי    20/11/2004









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן