ד"ר רוסטוביץ, פייביש - חברת עורכי דין אודות ARNONA   אודות העורך ד"ר הנריק רוסטוביץ
 

ארכיון מגזין ארנונה 1999 - 2003
חיפוש
 
    אנציקלופדיה ארנונה   הפחתת חיובי ארנונה והיטלי פיתוח
    פקודת המסים (גביה)   הרצאות בארנונה   ספרים ומאמרים
    0 תגובות לכתבות מאז : 23/10/2019
גרסת הדפסה

בש"א 12549/04

מעבדות חרמון בע"מ נגד מועצה מקומית בנימינה


13/10/2004

בש"א 12549/04

ע"א 249/02

מעבדות חרמון בע"מ

נגד

מועצה מקומית בנימינה

ועדת ערר לפי חוק הרשויות המקומיות (ביוב) תשכ"ב – 1962

בפני כב' השופט ש. לבנוני, יו"ר, אינג' סטפן כהן, חבר, עו"ד עובדיה לוי, חבר

החלטה

1. המבקשת, היא העוררת, הגישה ערר בהתאם להוראות חוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב – 1962 (להלן-"חוק הביוב"), בגין חיובה בהיטלי ביוב שלא כדין, לשיטתה. המשיבה, היא הרשות המקומית, הגישה כתב תגובה בה חלקה על טיעוני המבקשת.

2. בגדר הבקשה בכתב שבפנינו עתרה המבקשת לצוות על המשיבה לגלות מסמכים ולעיין בהם וכן להשיב על שאלון שהופנה למשיבה. המשיבה מתנגדת בתוקף לבקשה האמורה. לשיטתה של המשיבה, הדבר אף פורט בכתב תגובתה, הייתה זו המבקשת שיזמה והגישה תוכנית מפורטת לפיתוח שבעקבותיה ניבנו המעבדות והותקנה רשת הביוב המשמשת את אותן המעבדות. עוד נטען כי המבקשת קיבלה זה מכבר את כל הנתונים הדרושים לשם הגשת הערר.

זאת ועוד: המבקשת כופרת בזכותה הדיונית של העוררת שהרי לשיטתה בפני ועדת ערר לא קיים הליך של גילוי מסמכים ושאלונים. המחוקק קבע את התבנית הדיונית לעניינו של ערר ביוב. ההליך מתמצה בהגשת ערר, תשובת המשיב, דיון בפני הוועדה, שמיעת טענות הצדדים והגשת סיכומים בכתב. הא ותו לא.

3. בחנו, ראש לכל, את הטענה מרחיקת הלכת האמורה שעולה הימנה, לכאורה, כי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן-"תקנות סדרי הדין"), אינן חלות בעררי ביוב. הסוגיה, אכן, נוקבת. חוק הביוב אינו נוקט עמדה בעניין זה הגם שבהתאם לסעיף 29 (ד) בו נרשם כי "ועדת ערר לא תהא קשורה בדיני הראיה אלא תפעל בדרך שתיראה לה מועילה ביותר לבירור השאלות העומדות להחלטתה". ועדת ערר היא בבחינת בית דין מינהלי. חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב – 1992 (להלן-"חוק בתי הדין") אף הוא מורה, לעניין "סדרי דין", כי "בכל עניין של סדרי דין שאין לגביו הוראות בחוק זה או בחיקוק אחר, ינהג בית הדין בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית צדק". מכוח החוק הנ"ל הותקנו תקנות בתי דין מינהליים (סדרי דין), התשנ"ב – 1992.

אף תקנות אלו אינן מתייחסות לתקנות סדרי הדין, הגם שניתן לשאוב אנלוגיה מסוימת מסעיף 18 להם המורה על סמכותו של בית הדין לקיים קדם-דיון (אשר מזכירנו את "קדם המשפט האזרחי") אשר בגדרו ניתן "להחליט בקשר לנושא השנוי במחלוקת ודרכי הדיון בו, במגמה לייעל את הדיון, לפשטו ולהחישו". לא למותר לציין כי תקנות הרשויות המקומיות (ביוב) (סדרי הדיון בפני ועדת ערר), התשכ"ה – 1964 (להלן-"תקנות הביוב") שהותקנו מכוח חוק הביוב, אף הן אינן אומרות דבר לעניין תחולתן, או העדר תחולתן, של תקנות סדרי הדין.

4. למיטב בדיקתנו שאלת תחולתן של תקנות סדרי הדין, ככל שעסקינן בעררי ביוב, נדונה בצורה מקיפה ומעמיקה רק בוועדת הערר שליד בית משפט השלום בנתניה ב-ע"א 269/02 ליכט ואח' נ' מועצה אזורית עמק חפר, דינים-שלום, כרך כז, 909. נחלקו שם הדעות. יו"ר הוועדה, כב' השופטת קלוגמן, מצאה עצמה בדעת מיעוט למול חבריה עורכי הדין גאולה אבידן וירון עובדיה. ראינו טעם רב בחוות הדעת של הרוב, בעיקר בחוות דעתה המעמיקה של עורכת הדין אבידן. אכן, נשוא ההחלטה שם נסב לעניין השאלה האם תקנות בתי המשפט וההוצאה לפועל (פגרות), התשמ"ג – 1983 חלות על עררי ביוב. ואולם לצורך הכרעה בשאלה זו ניתנה חוות-דעת מעמיקה באשר לתחולת תקנות סדרי הדין.

עורכת הדין אבידן ראתה לציין, ובכל הכבוד בצדק, כי אין להסיק הסדר שלילי מכך שבתקנות הביוב לא נרשם דבר לעניין תחולתן של תקנות סדרי הדין. לטעמה "ההנחה הפרשנית מובילה לתוצאה הפוכה. הנחה זו אומרת כי תקנות סדר הדין האזרחי מהוות קודקס רחב, כולל ומקיף, שלא נמצא אחר כדוגמתו בדין הישראלי מבחינת רוחב היריעה וההתפרסות. בצד תקנות אלה, מצויים הסדרים חלקיים רבים ושונים לעניין הליכים אזרחיים ספציפיים. לאור אופיים של תקנות סדר הדין האזרחי, כקודקס מקיף בנושא זה, מול ההסדרים החלקיים האחרים הקיימים, קיימת הנחה כי ההסדרים שנקבעו בתקנות סדר הדין האזרחי יחולו בכל עניין שבסדר דין (בעניינים אזרחיים), כל זמן שאין הסדר דיוני נוגד אחר באותו עניין"(סעיף 17).

5. אכן, אין בדעתנו לפסוק הלכה כי לתקנות סדרי הדין קיימת תחולה גורפת, לכל דבר ולכל עניין. הליך של ערר ביוב אינו הליך של תובענה אזרחית רגילה, מחד גיסא, אף אינו הליך של ערעור אזרחי רגיל, מאידך גיסא. קיימות בו הוראות באשר להגשת תצהירים וחקירה עליהם. משום כך ההליך אינו הליך של ערעור רגיל המתבסס על מסמכים בלבד. ועדת הערר נדרשת בו אף לרובד עובדתי רב-חשיבות.

מנגד, לא ניתן להשוות את ההליך להליך של תובענה אזרחית רגילה. יש לשאוף להחשת ההליכים, באופן ההולם את אופיו של ההליך כהליך של "ערר" דווקא. משום כך סבורים אנו כי תקנות סדרי הדין, הגם שאין להן בהכרח תחולה גורפת, משמשות דרך קבע נדבך רב-חשיבות, בגדר שיקוליה של הוועדה, לנוכח ההוראות הסטטוטוריות שהובאו לעיל. אכן, לא אחת, תראה הוועדה הליכה בהתאם לתקנות סדרי הדין כ"דרך הנראית... טובה ביותר לעשיית צדק", או כדרך השואפת ליישם את ה"מגמה לייעל את הדיון, לפשטו ולהחישו". יהיו מקרים, איפוא, בהן תראה הוועדה להחיל את תקנות סדרי הדין, ויהיו מקרים בהן תראה הוועדה שלא להחילן.

לנוכח השיקולים האמורים תיגזר מסקנתנו האופרטיבית להלן. ככל שעסקינן בה נאבחן בין הדרישה לגילוי ועיון במסמכים לבין הדרישה למתן תשובות על שאלון.

6. ככל שעסקינן בגילוי ועיון במסמכים לא למותר להפנות תשומת הלב לסעיף 30 לחוק בתי הדין המנהליים. סעיף זה מורה כי "מי שזכאי להגיש ערר על החלטתה של רשות מינהלית, זכאי לעיין במסמכים שבידי הרשות הנוגעים להחלטה (להלן - התיק), ולהעתיק מסמכים מן התיק". הסעיף מפרט אף הליכים בהם מכריע בית הדין בטענת חיסיון אפשרית של הרשות כנגד גילוי ועיון במסמכים כאמור. לא נעלם מאיתנו כי עסקינן בהליך מקדמי, טרם הגשת ערר, שאינו דן בגילוי מסמכים בגדר הערר. ואולם ברי כי לדבר נודעת משמעות והשלכה לעניין שיקולינו.

אם ראה המחוקק חשיבות מפליגה להעניק זכות עיון לעורר, עוד טרם הגשת הערר, אף שמא לשם שיקול אם יש טעם בהגשת הערר, ברי שיש להתייחס באהדה לבקשה כאמור, בגדרו של הליך מקדמי של בירור הערר. זאת ועוד: למסמכים נודעת חשיבות רבה ביותר, דווקא ככל שעסקינן בליבון סוגיות בעררי ביוב. משום כך הליך הגילוי והעיון הוא הליך שיש לנקוט כלפיו בדרך ליברלית.

בנדוננו טוענת המשיבה כי ממילא זכתה העוררת לעיין בכל המסמכים שביקשה. הא ראיה, שהגישה את הערר על יסוד עיון במסמכים האמורים. אין בדעתנו להעמיק בעניין זה בשלב זה. אם בשלב מתקדם יותר יסתבר לנו כי המשיבה הוטרדה פעמיים לחינם, נתייחס לכך בחומרה כאשר תונח בפנינו תשתית מספקת לקבוע קביעה כאמור. בשלב זה, בדעתנו להיענות לבקשת העוררת והננו מצווים על גילוי מסמכים ועיון בהם, כאמור בבקשה.

7. שונים הם פני הדברים, ככל שעסקינן בשאלון שהוצג לעוררת. כך, בעיקר, לנוכח העובדה שעיון מדוקדק בשאלון מורה כי המענה לשאלות המוצבות בו ממילא אמור למצוא תשובתו במסמכים האמורים. חזקה על בעלי הדין, חזקה אף על המשיבה עצמה, כי תפרוס בגדר ראיותיה וטיעוניה בפנינו את כל המסמכים הרלוונטיים המצדיקים את טענותיה להדיפת הערר. ראוי שהמשיבה עצמה, ולו משום האינטרסים שלה, תעשה כן ברוחב-יד.

8. לנוכח כל אלו, הננו מורים על גילוי ועיון במסמכים, כאמור בסעיף 1 לבקשה, זאת תוך 60 יום מיום המצאת החלטתנו זו. איננו מורים על מתן תשובות לשאלון. איננו רואים לעשות צו להוצאות.

9. המזכירות תגנוז תיק בש"א 12549/04.

10. בעקבות מיצוי הליך הגילוי והעיון האמורים הננו מזמנים ישיבת קדם משפט בתיק העיקרי ליום 12/1/05 שעה 8:30.

11. המזכירות תמציא העתק מהחלטתי לב"כ הצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.

ניתנה היום כ"ח בתשרי, תשס"ה (13 באוקטובר 2004) בהעדר הצדדים.

למאמר בנושא


תודה למי שיקליק על האייקון של פייסבוק


    תגובות   שלח תגובה >>
  1. שקיפות   מאת: דן ארנולד    2/11/2006









זכויות יוצרים   ד"ר רוסטוביץ, פייביש ושות' חברת עורכי דין   פורטל משפט מיסוי ונדל"ן