אריה יעקב תבע את עיריית תל אביב-יפו לשיפוי נזקים שנגרמו לו, וטען, כי ננקטו נגדו צעדי גבייה בלתי חוקיים. העירייה טענה, כי נתנה לאריה אורכה להסדרת חובותיו וכי פעלה כדין.

במהלך פעולות הגבייה, הטילה העירייה עיקול על רכבו של אריה. הצדדים הגיעו להסדר תשלומים, אריה שילם את מלוא חובו ביום 22.9.05, אולם העירייה הסירה את העיקול מהרכב רק ביום 15.12.05.

בית משפט השלום, השופט מרדכי בן חיים, פסק, כי העירייה עיכבה את הסרת העיקול שהוטל על הרכב במשך 3 חודשים ללא הצדק סביר, ובכך פגעה שלא כדין בזכות הקניין של אריה.

כאשר רשות מקומית גדולה עוסקת בגביית חובות מאלפי חייבים, מטבע הדברים עלול הטיפול הבירוקרטי לגרום לעוולות לחייבים שפרעו את חובם.

לעתים, נגרמת עוולה כזו מתוך כוונת מכוון, בעקבות פרשנות שגויה של החוק, ולעתים, כתוצאה מטיפול בתיקים רבים ועומס עבודה המוטל על פקידי הגבייה.

כך או אחרת, כאשר מתברר לרשות המקומית כי גרמה לעוולה, ראוי לה שתגיע להסכם פיצוי עם הנישום שנגרם לו נזק. ניהול תובענה בבית המשפט אינו בבחינת כזה ראה וקדש, ואין הצדקה לבזבוז כספי הציבור בגזלת זמנו של בית המשפט ובהעסקת פרקליטי הרשות המקומית בניהול הליך משפטי מיותר.

פסק דין זה מובא לידיעת הציבור. אם ילכו נישומים נוספים בעקבות אריה, ואם הרשויות המקומיות ימשיכו לנהל הליכים משפטיים במקום להתפשר ולגנוז את התיק, ילכו התקדימים המשפטיים ויתרבו, וכדור השלג ילך ויגדל.

ואולי מוטב שכך יהיה.

___________

א 46884/05 אריה יעקב נ' עיריית תל-אביב

בית המשפט השלום בתל אביב-יפו, כב' השופט מרדכי בן חיים

26.8.2007